מוסך מרכזי מאיר דרום בע"מ נ' אבו עמאר

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני התנגדותו של המבקש, לבקשה לביצוע שטר שהגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק מס' 1407708102.

בתצהירי ההתנגדות, אשר הוגשו מפי הוריו של המבקש, מר קאיד אבו עמאר והגב' סבחה אבו-עמאר נטען כי המבקש הינו חסוי, נכה 100%, עיוור, שאינו יודע קרוא וכתוב ואינו יודע לדאוג לענייניו.

עוד נטען בתצהירי ההתנגדות כי המבקש אינו מושך שיקים, וכי לא קיבל כל תמורה בעד השיק נשוא ההתנגדות, וככל שמאן דהוא פעל בשמו, עשה זאת שלא כדין.

ביום 17/5/2011 התקיים בפני דיון בהתנגדותו של המבקש והמצהירים מטעמו נחקרו על תצהיריהם.

אמו של המבקש טענה בחקירתה כי היא מודעת לכך שלמבקש היה חשבון בבנק מרכנטיל, וכי אינה יודעת מתי נפתח שכן "אינה בעסקים", כלשונה. לטענתה, אביו ואחיו של המבקש מסייעים לו בניהול חשבונות הבנק הפתוחים על שמו.

אביו של המבקש טען בחקירתו, כי מרבית חשבונות הבנק של המבקש נפתחו לפני שאובחן מצבו שבגינו הוכרז כחסוי, עוד טען אביו של המבקש, כי הוא מתלווה לאמו של המבקש בעת שהיא מבצעת פעולות שונות בחשבונות המבקש בבנקים השונים.

אביו של המבקש הודה, כי היה מנהל פעיל בחברת סלע בנגב, שמסרה את השיק נשוא ההתנגדות למשיבה, וכי ייתכן שאחי המבקש, מר פואד, נטל את השיק מן המבקש ומסרו למשיבה.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

אביו של המבקש טען כי יש לקבל את ההתנגדות ולחייב את המשיבה בהוצאות, וזאת משום שהיה על המשיבה לבדוק את השיק אשר ניתן לה על ידי אדם שהוכרז כחסוי ועניינו אף פורסם ברשומות.

ב"כ המשיבה טענה בסיכומיה כי האפוטרופא על המבקש, קרי – אמו, אינה יודעת כיצד יצא השיק מרשותו ובאילו נסיבות, ולפיכך אין בפיה הגנה ולו בדוחק.

לטענתה, אין להתעלם מן העובדה כי השיק ניתן במסגרת עסקיה של חברה, שאבי המבקש ניהל, וכי מוסר השיק הטעה את המשיבה לחשוב כי המדובר בשיק כשר.

דיון והכרעה

כידוע, בסעיף81א(ג)סיפא לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, נקבע כהאי לישנא:

"לעניין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג- 1963."

בשלב זה של הדיון "בית המשפט אינו נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר. טענה שבא עליה תצהירו של נתבע, יניח בית המשפט כי אמת היא. ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, תינתן לנתבע רשות להתגונן. וכל זאת כמובן אם לא נתברר לבית המשפט כי טענות הנתבע תלויות על בלימה או שחקירה הנגדית מתברר כי הגנתו היא הגנת בדים" (מתוך ספרו של דוד בר-אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה שמינית, עמ' 199 – ההדגשה שלי –י.ב.).

טענתם הבסיסית של המצהירים מטעם המבקש, כי המבקש אינו מושך שיקים ולא מסר את השיק נשוא הדיון למשיבה, לא נסתרה בחקירתם הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים.

אמנם, הוברר במהלך הדיון כי האפוטרופא של המבקש אינה מעורה במידה מספקת בענייניו הכספיים, וניכר כי נעשה, ככל הנראה, שימוש לרעה בחשבונות הבנק של המבקש, על ידי מי מקרובי משפחתו.

ברם, בשלב דיוני זה, די בעובדה כי האפוטרופא עצמה אינה מודה במשיכת השיק (והיא היחידה המוסמכת לעשות זאת בשם החסוי) כדי להקים לו הגנה בפני התביעה, ולו בדוחק, שהרי הכושר לחוב כצד לשטר כמוהו ככושר להתחייב בחוזה (ר' סע' 21 לפקודת השטרות).